ביום רביעי שעבר, כשניסיתי לעלות במדרגות עם שקיות מהסופר, הרגשתי כאילו אני מטפס על האוורסט. נשפכתי, התנשפתי, והתחלתי לתהות: מה קורה לגוף שלי? פעם הייתי עולה את זה בקלילות. ואז עלתה בי המחשבה: אולי הבעיה היא לא בשקיות, אלא ב...מיטוכונדריה?

כן, אני יודע, זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל תשארו איתי.

מה לעזאזל זה מיטוכונדריה, ולמה צריך למדוד אותן בבית?

בואו נדמיין שהגוף שלנו הוא עיר. הלב הוא תחנת הכוח, הריאות הן אספקת החמצן, והמיטוכונדריה? הן המנועים הקטנים שמניעים כל תא ותא בעיר הזו. הן אחראיות לייצור אנרגיה (ATP אם אתם בעניין של שמות מקצועיים), ובלעדיהן, פשוט לא נזוז.

אבל כמו כל מנוע, גם המיטוכונדריה יכולות להתקלקל. לחץ, תזונה לקויה, חוסר שינה – כל אלה יכולים לפגוע ביעילות שלהן. וכשהמיטוכונדריה לא עובדות טוב, אנחנו מרגישים עייפות, חולשה, ירידה בריכוז, ואפילו סיכון מוגבר למחלות כרוניות.

אז, איך מודדים את הכוח של המנועים הקטנים האלה? עד לא מזמן, זה היה משהו שעושים רק במעבדה. אבל הטכנולוגיה התקדמה, ועכשיו אפשר לקבל אינדיקציה טובה על התפקוד המיטוכונדריאלי שלנו, בלי לצאת מהבית.

הכירו את שונות קצב הלב (HRV): המדד הסודי שלכם

שמעתם על דופק? בטח שמעתם. אבל שמעתם על שונות קצב הלב? זה כבר משהו אחר. HRV, או Heart Rate Variability, הוא בעצם מדד למרווחים הקטנים בין פעימות הלב שלכם. כן, הלב לא פועם כמו שעון, והשינויים הקטנים האלה הם דווקא סימן טוב! הם משקפים את הגמישות של מערכת העצבים האוטונומית שלכם – המערכת שאחראית על ה"טייס האוטומטי" של הגוף: נשימה, עיכול, דופק וכו'.

HRV גבוה מעיד על מערכת עצבים מאוזנת, גמישה וחזקה, שיודעת להגיב לשינויים בסביבה. HRV נמוך, לעומת זאת, יכול להצביע על סטרס כרוני, תשישות, או בעיות בריאותיות אחרות. תחשבו על זה כמו על רכב – רכב עם בולמי זעזועים טובים יספוג את מהמורות הדרך בצורה חלקה, בעוד רכב עם בולמים שחוקים ירגיש כל אבן קטנה.

אז איך מודדים את זה? יש היום מגוון רחב של מכשירים לבישים – שעונים חכמים, צמידי כושר, ואפילו אפליקציות לסמארטפון – שיכולים לעקוב אחרי ה-HRV שלכם. אני אישית משתמש בשעון Garmin, אבל יש אופציות מצוינות גם של Apple, Fitbit ועוד.

אבל רגע, זה לא מספיק רק להסתכל על מספר אחד

חשוב להבין שה-HRV הוא רק חלק מהתמונה. הוא נותן לנו הצצה למצב המיטוכונדריה שלנו, אבל צריך להסתכל עליו בהקשר רחב יותר. תחשבו על זה כמו על נהיגה – להסתכל רק על מד המהירות זה לא מספיק, צריך גם לראות מה קורה בכביש, להסתכל במראות, ולשים לב לרעשים.

לדוגמה, רמות גלוקוז גבוהות בדם יכולות לפגוע בתפקוד המיטוכונדריה, אבל כדי להבין את הסיפור המלא, צריך לבדוק גם את רמות האינסולין (ההורמון שאחראי על ויסות הסוכר), את רמות הקורטיזול (הורמון הסטרס), ואפילו את דפוסי השינה שלכם. הכל קשור בהכל!

דוגמה נוספת: קחו לדוגמה את הקורטיזול. עקומת קורטיזול בריאה נראית כמו גבעה: רמות גבוהות בבוקר, שמסייעות לנו להתעורר ולהיות פעילים, ויורדות בהדרגה במהלך היום. אבל אצל אנשים עם סטרס כרוני, העקומה הזו יכולה להיות שטוחה, הפוכה, או לא סדירה. זה משפיע ישירות על המיטוכונדריה, וגורם לעייפות ותשישות.

הנה סיפור אישי קצר

לפני כמה שנים, התחלתי להרגיש עייף בצורה קיצונית. ישנתי 8 שעות בלילה, אכלתי בריא (לכאורה), אבל עדיין הייתי מותש. בדיקות הדם שלי היו "נורמליות", אבל הרגשתי שמשהו לא בסדר.

ואז התחלתי לעקוב אחרי ה-HRV שלי. גיליתי שה-HRV שלי נמוך בצורה עקבית, והבנתי שאני נמצא במצב של סטרס כרוני. התחלתי לעשות שינויים באורח החיים שלי: מדיטציה, תזונה מותאמת אישית, שיפור השינה. לאט לאט, ה-HRV שלי התחיל לעלות, והרגשתי הרבה יותר טוב.

זה המקום לנפץ מיתוס: טווחי בדיקות דם "נורמליים" הם קונספט סטטיסטי. הם לא בהכרח משקפים את הבריאות האישית שלכם. חשוב הרבה יותר לעקוב אחרי הטרנדים שלכם לאורך זמן.

טעות נפוצה שאסור לעשות!

אל תסתמכו רק על נתונים מהמכשיר הלביש שלכם! הנתונים האלה הם רק כלי. הכי חשוב זה להקשיב לגוף שלכם. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, אל תתעלמו.

שאלות מהקהל (הדמיוני, אבל לגמרי רלוונטי)

• "אז מה, אני צריך לרוץ לקנות שעון חכם עכשיו?" לא בהכרח. אפשר להתחיל עם אפליקציה בטלפון או חיישן דופק זול. העיקר להתחיל לעקוב.
• "ה-HRV שלי תמיד נמוך, זה אומר שאני חולה?" לא בהכרח. זה יכול להיות סימן לסטרס, חוסר שינה, או תזונה לקויה. תתחילו לעשות שינויים קטנים באורח החיים ותראו מה קורה.
• "קראתי שצריך לעשות צום לסירוגין כדי לשפר את המיטוכונדריה, זה נכון?" צום לסירוגין יכול להיות כלי מצוין לשיפור הבריאות המיטוכונדריאלית, אבל זה לא מתאים לכולם. חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לפני שמתחילים.

אז מה עושים מכאן? פרוטוקול מדידה התחלתי

1. בחרו מכשיר: שעון חכם, צמיד כושר, או אפליקציה לסמארטפון.

2. מדדו כל בוקר: מיד אחרי שאתם מתעוררים, לפני שאתם קמים מהמיטה.

3. עקבו אחרי הטרנדים: אל תתמקדו במספר הבודד. תראו איך ה-HRV שלכם משתנה לאורך זמן.

4. הקשיבו לגוף: אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, אל תתעלמו.

5. תעשו שינויים קטנים: שיפור שינה, תזונה מותאמת אישית, מדיטציה, פעילות גופנית מתונה.

לסיכום

הטכנולוגיה מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו בדיוק כפי שעשו אבותינו, אבל ברזולוציה גבוהה יותר. כמו שאמר ד"ר אטיליו ברונצי, מומחה למיטוכונדריה: "אנחנו צריכים לחזור לשורשים, להקשיב לאינטואיציה שלנו, אבל עם הכלים המדעיים העדכניים ביותר."

אני עדיין מנסה להבין איך לשלב את כל המידע הזה בצורה הטובה ביותר. האם כדאי לעשות בדיקות דם יותר מעמיקות? האם כדאי להתייעץ עם מומחה למיטוכונדריה? אני עדיין לא יודע. אבל דבר אחד בטוח: אני הולך להמשיך להקשיב לגוף שלי, ולעקוב אחרי ה-HRV שלי.

החודש הקרוב אני מתכנן לנסות דיאטת פליאו למשך שבועיים, ולראות איך זה משפיע על ה-HRV שלי ועל רמות האנרגיה שלי. אעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בשיטות טבעיות לשיפור תפקוד המיטוכונדריה. מה דעתכם?