ביום רביעי שעבר, בזמן שניסיתי נואשות להבין למה העור שלי מרגיש כאילו התחבקתי עם סירטון, תהיתי – האם באמת אפשר לסמוך על כל בדיקות האלרגיה האלה? אתם יודעים, אלה שמבטיחות לגלות הכל על הגוף שלנו, אבל בפועל משאירות אותנו עם יותר שאלות מתשובות?
משהו כאן לא הסתדר לי.
אז למה בעצם בדיקות אלרגיה כל כך פופולריות?
כי כולנו רוצים פתרון מהיר. כולנו רוצים להבין למה אנחנו מרגישים כמו שאנחנו מרגישים. וזה לגיטימי לגמרי. אבל האם הבדיקות המסחריות האלה באמת מספקות את הסחורה? ובכן, התשובה מורכבת כמו המתכון של העוגה של סבתא שלי.
זוכרים את דודה רחל? היא תמיד טענה שהיא אלרגית לכל דבר שהוא לא אוויר. היא עשתה בדיקות אלרגיה מפה ועד הודעה חדשה, וכל פעם יצא משהו אחר. בסוף, היא החליטה שהיא פשוט אלרגית לחיים. קצת עצוב, אבל גם קצת מצחיק, לא?
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק (FoundMyFitness) שהיא דיברה על כמה מבחנים כאלה הם פשוט לא מבוססים מדעית. היא אמרה שהרבה מהבדיקות האלה מודדות רק רמות של נוגדנים מסוג IgG למזונות שונים, וזה לא בהכרח מצביע על אלרגיה אמיתית. במילים אחרות, זה כמו להסתכל על מד הדלק באוטו ולהחליט אם האוטו צריך לעבור טיפול.
אבל שימו לב – לא כדאי להסתמך רק על בדיקות דם "פשוטות" בלי לקחת בחשבון את התמונה המלאה. זה כמו לנסות לפתור תשבץ רק עם חצי מהרמזים. צריך להתייחס לסימפטומים, לתזונה, להיסטוריה המשפחתית, ובעיקר - להקשיב לגוף שלנו.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה טווחי הנורמה בבדיקות דם כל כך רחבים? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא שטווחי הנורמה הם ממוצעים סטטיסטיים של האוכלוסייה. הם לא בהכרח משקפים את הבריאות האופטימלית עבור כל אחד ואחת מאיתנו. זה כמו לקנות בגדים רק לפי המידה הממוצעת – הם בטח לא יתאימו לכולם.
הנה משהו שחשוב לדעת:
- IgE לעומת IgG: בדיקות IgE הן הבדיקות ה"קלאסיות" לאלרגיה. הן מודדות נוגדנים שגורמים לתגובה אלרגית מיידית. בדיקות IgG, לעומת זאת, מודדות נוגדנים שמופיעים זמן רב אחרי חשיפה למזון, והקשר שלהן לאלרגיה הוא הרבה יותר מעורפל.
- רגישות למזון זה לא אלרגיה: אלרגיה גורמת לתגובה חיסונית חריפה. רגישות למזון גורמת לתסמינים יותר מתונים, כמו נפיחות, גזים או עייפות.
- בדיקות אלרגיה הן רק חלק מהפאזל: הן לא יכולות להחליף הקשבה לגוף, ניהול יומן תזונה והתייעצות עם איש מקצוע.
אסור לעשות את זה! טעות נפוצה היא להסיר מזונות מהתפריט רק על סמך בדיקת IgG חיובית. זה יכול להוביל לחסרים תזונתיים ולפגיעה באיכות החיים. תמיד התייעצו עם תזונאי/ת או אלרגולוג/ית לפני שאתם עושים שינויים דרסטיים בתזונה.
תיבת שאלות מהקהל (בדויה, אבל לגמרי אמיתית):
- אורלי מחיפה שואלת: עשיתי בדיקת אלרגיה ויצא שאני אלרגית לכל דבר! מה עושים? אורלי, קודם כל, לנשום עמוק. דבר שני, לחזור על הבדיקה במעבדה אחרת. דבר שלישי, לדבר עם רופא אלרגיה כדי להבין מה המשמעות של התוצאות ואיך להתמודד עם זה.
- יובל מתל אביב שואל: האם בדיקות אלרגיה ביתיות אמינות? יובל, לא הייתי ממליצה להסתמך עליהן. הן לרוב לא מדויקות ויכולות לגרום ליותר נזק מתועלת.
- דנה מירושלים שואלת: האם יש בדיקות אלרגיה מומלצות? דנה, הבדיקות הכי מומלצות הן בדיקות IgE שעושה רופא אלרגיה. הוא יכול גם להמליץ על דיאטת אלימינציה, שהיא דרך טובה לזהות רגישויות למזון.
אני זוכרת שקראתי מחקר שבדק את הדיוק של בדיקות אלרגיה מסחריות וגילה שאחוז גבוה מהן פשוט לא אמין. המספר המדויק היה סביב 70%, אבל אני לא רוצה להטעות. מה שכן, זה גרם לי לחשוב פעמיים לפני שאני מוציאה כסף על בדיקה כזו.
אז מה עושים?
1. הקשיבו לגוף שלכם: תרשמו מה אתם אוכלים ואיך אתם מרגישים. זה יכול לתת לכם רמזים חשובים.
2. התייעצו עם איש מקצוע: תזונאי/ת או אלרגולוג/ית יכולים לעזור לכם לפענח את התסמינים שלכם.
3. אל תסמכו רק על בדיקות: הן רק כלי עזר, לא תחליף לאבחנה רפואית.
4. תזכרו שבריאות זה מסע: זה לא משהו שמשיגים ביום אחד.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה.
החודש הקרוב אני מתכננת לנסות דיאטת אלימינציה, ואעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע במיקרוביום ובקשר שלו לאלרגיות.
