ביום שלישי שעבר, 15 באוגוסט, 2023, אחרי יום מטורף של פגישות וטלפונים שלא הפסיקו לצלצל, נפלתי על הספה בסלון עם הילדים רואים "מפרץ ההרפתקאות". התכוונתי רק לעצום עיניים לכמה דקות... שעתיים אחר כך התעוררתי עם כאב ראש מטורף וטעם מוזר בפה. בדיוק אז תהיתי – מה לעזאזל קורה לי בשינה? למה אני כל כך עייף למרות שאני "ישן" 8 שעות?
האמת היא, שפעם חשבתי ששינה זה פשוט – נרדמים, קמים, וזהו. אבל אז התחלתי לחקור לעומק את הנושא, וגיליתי עולם שלם של נתונים, ביומרקרים, ודפוסים מסוכנים שיכולים לנבא אירועים בריאותיים לפני שהם קורים. סוג של נבואה מדעית, רק שהנביא הוא הגוף שלכם.
אז למה בעצם צריך מערכת AI שמנתחת את השינה שלנו? למה לא פשוט לישון? זה פשוט – כולנו ישנים, אבל לא כולנו מרוויחים מהשינה. יש כמה נקודות שחשוב להבין כדי להפוך את שעות המנוחה האלה למנוע צמיחה, התחדשות ואיזון הורמונלי.
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר אנדרו הוברמן, נוירוביולוג מאוניברסיטת סטנפורד, שהשינה היא כמו תרופה – אם לוקחים אותה לא נכון, היא לא עובדת. הוא דיבר שם על שונות קצב הלב (HRV), שזה בעצם המרווחים בין פעימות הלב שלנו. לא ידעתי שזה דבר שמשתנה! מסתבר שה-HRV משקף את מצב מערכת העצבים האוטונומית שלנו – זה המנגנון בגוף שאחראי על תגובת "הילחם או ברח" שלנו, וכשהוא לא מאוזן, זה משפיע על הכל, מהמצב רוח ועד העיכול.
הבעיה היא שרובנו מודדים רק את הדופק שלנו, וזה כמו לנהוג ברכב ולהסתכל רק על מד המהירות. אנחנו צריכים הרבה יותר מידע כדי להבין מה קורה באמת.
אבל שימו לב – לא כדאי להסתמך רק על אפליקציות שמודדות שינה. זה יכול להיות התחלה טובה, אבל חשוב להבין שהן לא תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. הן יכולות לתת אינדיקציה, אבל הן לא תמיד מדויקות. אני למדתי את זה על בשרי. קניתי שעון חכם, וכל הזמן הוא הראה לי שאני ישן מצוין, אבל בפועל הייתי קם עייף ומתוסכל. זה היה כמו שהגוף שלי צועק לי "אני לא בסדר!" אבל השעון שר לי "הכל טוב, בובה".
שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה טווחי בדיקות הדם "נורמליים" הם קונספט סטטיסטי מיושן? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. הרי כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו, עם היסטוריה רפואית, גנטיקה, ואורח חיים שונה. אז איך יכול להיות שטווחי הנורמה הם אותו דבר לכולם? יותר חשוב לעקוב אחרי המגמות האישיות שלנו, לראות איך המדדים משתנים לאורך זמן, ולזהות חריגות שמצביעות על בעיה.
מיתוס נפוץ: "אני ישן 8 שעות, אז השינה שלי טובה."
זה ממש לא תמיד נכון. איכות השינה חשובה לא פחות מכמותה. אפשר לישון 8 שעות ולהתעורר עייפים אם השינה הייתה משובשת, אם סבלנו מדום נשימה, או אם רמות הקורטיזול שלנו היו גבוהות מדי.
הקורטיזול, אגב, הוא הורמון הסטרס שלנו. עקומת קורטיזול בריאה צריכה להיראות כמו גבעה רכה – שיא בבוקר, וירידה הדרגתית במהלך היום. אבל אם העקומה נראית כמו הר געש מתפרץ, זה סימן שמשהו לא בסדר.
אסור לעשות את זה! טעות נפוצה היא להתעלם מסימנים מוקדמים. הגוף שלנו מדבר אלינו כל הזמן, אבל אנחנו עסוקים מדי כדי להקשיב. כאבי ראש, עייפות כרונית, מצב רוח ירוד, בעיות עיכול – כל אלה יכולים להיות סימנים מקדימים לבעיה רצינית יותר.
אז איך הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו להקשיב לגוף שלנו טוב יותר? היא לא מחליפה את האינטואיציה, אבל היא נותנת לנו כלים חדשים ומדויקים יותר. זה כמו שאבותינו היו מקשיבים לטבע כדי לדעת מתי יבוא גשם – אנחנו יכולים להקשיב לגוף שלנו עם רזולוציה גבוהה יותר.
תיבת שאלות מהקהל (בדויה):
- דנה מחיפה שואלת: "אני מתעוררת כל לילה בשעה 3 לפנות בוקר. מה זה אומר?"
תשובה: יקיצות קבועות בשעה מסוימת יכולות להצביע על בעיה הורמונלית או בעיה בוויסות הסוכר. כדאי להתייעץ עם רופא ולבדוק את הנושא.
- אבי מראשון לציון שואל: "איזה שעון חכם הכי מומלץ למדידת שינה?"
תשובה: זה תלוי בתקציב ובצרכים שלך. חפש שעון שמודד דופק, HRV, ושלבי שינה. חשוב גם לקרוא ביקורות ולבדוק שהאפליקציה נוחה לשימוש.
אז מה עושים מכאן? הנה פרוטוקול מדידה התחלתי:
1. רכשו שעון חכם: בחרו מכשיר שמודד דופק, HRV ושלבי שינה.
2. עקבו אחרי השינה במשך שבועיים: שימו לב לדפוסים, ליקיצות בלילה, ולהרגשה בבוקר.
3. מדדו רמות גלוקוז: נסו למדוד את רמות הסוכר בדם לפני השינה ואחרי ההתעוררות.
4. בדקו רמות קורטיזול: בקשו מהרופא שלכם הפניה לבדיקת קורטיזול בשעות שונות של היום.
5. התייעצו עם רופא: שתפו את הנתונים עם רופא שמבין בתחום השינה.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות פרוטוקול שינה חדש עם תוספי תזונה טבעיים, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה ושינה.
