ביום ראשון שעבר, כשהייתי תקוע בפקק נצח בכביש החוף, ניסיתי להעביר תחנות ברדיו בתקווה למצוא איזה שיר שירגיע את העצבים. ואז, פתאום, הרגשתי מן דקירה מוזרה בחזה. לא כאב, סוג של לחץ כזה. באותו רגע, עלתה לי מחשבה מוזרה – מה אם הייתי יכול לדעת מראש מתי הגוף שלי הולך להישבר? מתי הסטרס הזה, שאנחנו כולנו חיים איתו, הופך למשהו מסוכן באמת?
טוב, מסתבר שאנחנו קרובים יותר לעתיד הזה ממה שנדמה לנו.
העתיד כבר כאן: מכשיר שמנבא התמוטטות עצבית
דמיינו לעצמכם מכשיר קטן, לא גדול יותר משעון יד, שיכול לנטר את הגוף שלכם 24/7 ולזהות סימנים מקדימים של סטרס כרוני, חרדה ואפילו דיכאון. לא מדובר במדע בדיוני – טכנולוגיות כאלה כבר קיימות, ומתחילות להפוך לנגישות יותר ויותר.
אבל רגע, איך זה בכלל עובד?
הבסיס הוא ניתוח מתקדם של מדדים פיזיולוגיים. לא רק דופק, כמו בשעוני ספורט סטנדרטיים, אלא דברים מתוחכמים יותר כמו שונות קצב לב (HRV).
שונות קצב לב (HRV) – מה זה לעזאזל?
תחשבו על זה ככה: הלב שלכם לא פועם בקצב אחיד כמו מטרונום. המרווחים בין פעימה לפעימה משתנים כל הזמן, וזה דווקא סימן טוב! שונות גבוהה בקצב הלב מעידה על כך שמערכת העצבים האוטונומית שלכם – זו שאחראית על תגובת "fight or flight" – גמישה ויכולה להסתגל למצבים שונים. שונות נמוכה, לעומת זאת, יכולה להצביע על סטרס כרוני, עייפות ואפילו סיכון מוגבר למחלות לב.
אני יודע, זה נשמע קצת מסובך, אבל באמת שזה לא. תחשבו על זה כמו על מכונית: אם המכונית שלכם מגיבה מהר ללחיצה על הגז והבלמים, זה אומר שהמנוע שלה במצב טוב. אותו דבר עם הלב שלכם.
קורטיזול, אינסולין ודפוסי שינה – תזמורת שלמה
אבל זה לא רק ה-HRV. המכשירים החדשים האלה מודדים עוד הרבה דברים, כמו רמות גלוקוז, קורטיזול (הורמון הסטרס) ודפוסי שינה. והכי חשוב, הם לא מסתכלים על כל מדד בנפרד, אלא מנסים להבין את הקשרים ביניהם.
למה זה חשוב? כי הגוף שלנו הוא מערכת מורכבת, ואי אפשר להבין מה קורה בו רק על ידי מדידה של דבר אחד. למשל, רמות גלוקוז גבוהות יכולות להצביע על סוכרת, אבל הן יכולות גם להיות תוצאה של סטרס, חוסר שינה או תזונה לא נכונה. כדי להבין את התמונה המלאה, צריך לבחון את הרמות האלה בהקשר של אינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה.
סיפור אישי קטן: איך ביומרקרים הצילו אותי (כמעט)
לפני כמה שנים, הרגשתי שמשהו לא בסדר איתי. הייתי עייף כל הזמן, ישנתי גרוע והייתי עצבני בלי סיבה. הלכתי לרופא, והוא עשה לי בדיקות דם שגרתיות. הכל היה "נורמלי", אז הוא אמר לי שאני כנראה סתם עובד קשה מדי.
אבל אני ידעתי שמשהו לא בסדר. אז התחלתי לנטר את עצמי בעזרת אפליקציה שעוקבת אחרי דפוסי השינה והדופק שלי. אחרי כמה שבועות, ראיתי דפוס ברור: הדופק שלי היה גבוה מהרגיל, במיוחד בלילה, ושונות קצב הלב שלי הייתה נמוכה. זה הדליק לי נורה אדומה.
הלכתי לרופא אחר, והפעם ביקשתי בדיקות יותר מקיפות. בסוף התגלה שיש לי תת-פעילות של בלוטת התריס. לא משהו קטלני, אבל בהחלט משהו שצריך לטפל בו.
הנקודה היא שבדיקות הדם ה"נורמליות" לא גילו את הבעיה. רק ניטור מתמשך של ביומרקרים איפשר לי לזהות את השינויים בגוף שלי ולהבין שמשהו לא בסדר.
"נורמלי" זה אוברייטד – למה טווחי בדיקות דם הם קונספט מיושן
אני חושב שהגיע הזמן שנפסיק להתייחס לטווחי בדיקות דם "נורמליים" כאילו הם איזה חוק טבע. הם לא. הם פשוט ממוצעים סטטיסטיים של אוכלוסייה מסוימת. אבל כל אחד מאיתנו הוא ייחודי, והגוף שלנו משתנה כל הזמן.
תחשבו על זה ככה: אם תשימו 100 אנשים בחדר ותמדדו את הגובה שלהם, תקבלו ממוצע. אבל זה לא אומר שאם הגובה שלכם קצת מעל או מתחת לממוצע, אתם לא "נורמליים". אותו דבר עם בדיקות דם.
מה שבאמת חשוב זה לעקוב אחרי המגמות האישיות שלכם. אם רמת הגלוקוז שלכם תמיד הייתה 80, ופתאום היא מתחילה לטפס ל-90, זה סימן שמשהו משתנה בגוף שלכם, גם אם היא עדיין בטווח ה"נורמלי".
עקומת קורטיזול בריאה נראית כמו גבעה ירוקה
אחד הדברים הכי מגניבים בטכנולוגיות החדשות האלה הוא שהן מאפשרות לנו לראות דפוסים בצורה ויזואלית. למשל, עקומת קורטיזול בריאה אמורה להיראות כמו גבעה ירוקה: גבוהה בבוקר, כדי לתת לנו אנרגיה להתחיל את היום, ויורדת בהדרגה לקראת הערב, כדי שנרגיש רגועים ונוכל להירדם.
אבל אם העקומה הזאת נראית שטוחה, או עם קפיצות מוזרות, זה יכול להצביע על סטרס כרוני, תשישות אדרנלית או בעיות שינה.
למה ניטור דופק בלבד זה כמו לנהוג רק לפי מד המהירות
תחשבו על זה: ניטור דופק בלבד הוא כמו לנהוג במכונית ולהסתכל רק על מד המהירות. אתם יודעים כמה מהר אתם נוסעים, אבל אתם לא יודעים מה קורה מסביבכם: אם יש פקק תנועה, אם הדרך עולה או יורדת, אם מזג האוויר משתנה.
אותו דבר עם הגוף שלנו. הדופק הוא רק אחד מהרבה מדדים שיכולים לספר לנו מה קורה בפנים. כדי להבין את התמונה המלאה, צריך להסתכל על הכל ביחד.
להקשיב לגוף ברזולוציה גבוהה
האמת היא, שאבותינו ידעו להקשיב לגוף שלהם בצורה הרבה יותר טובה מאיתנו. הם לא היו צריכים מכשירים חכמים בשביל זה. הם פשוט היו יותר קרובים לטבע, יותר מחוברים לתחושות שלהם ויותר קשובים לשינויים קטנים בגוף שלהם.
הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לנו לחזור לקשר הזה, אבל ברזולוציה הרבה יותר גבוהה. היא נותנת לנו כלים להבין את הגוף שלנו בצורה מעמיקה יותר, ולזהות בעיות בשלב מוקדם, לפני שהן הופכות למשהו רציני.
אז מה עושים מפה? פרוטוקול מדידה התחלתי
אני לא אומר שכולם צריכים לרוץ ולקנות מכשיר ניטור מתקדם. אבל אני כן חושב שכדאי להתחיל להיות יותר מודעים לגוף שלנו, ולהקשיב לסימנים שהוא שולח לנו.
הנה כמה דברים שאפשר לעשות כבר היום:
1. תתחילו לעקוב אחרי השינה שלכם. יש הרבה אפליקציות חינמיות שיכולות לעזור לכם לעשות את זה. שימו לב למשך השינה, לאיכות השינה ולזמני ההירדמות וההתעוררות.
2. תמדדו את הדופק שלכם במנוחה. אפשר לעשות את זה בקלות עם שעון ספורט או אפילו עם הטלפון שלכם. קחו כמה מדידות לאורך השבוע, ותראו אם יש שינויים משמעותיים.
3. שימו לב לתחושות שלכם. איך אתם מרגישים במהלך היום? עייפים? עצבניים? רגועים? נסו לזהות קשרים בין התחושות האלה לבין דברים שקורים בחיים שלכם, כמו סטרס בעבודה, תזונה לא נכונה או חוסר שינה.
אני יודע שזה נשמע קצת כמו עבודה, אבל באמת שזה לא. זה פשוט עניין של להיות יותר מודעים לגוף שלנו, ולהקשיב לו יותר טוב.
אני עדיין מנסה להבין איך הטכנולוגיה הזאת יכולה לעזור לנו לחיות חיים בריאים ומאושרים יותר, ואם מישהו מכם כבר ניסה את השיטות האלה – אשמח לשמוע איך היה.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות להשתמש באחד המכשירים האלה כדי לנטר את רמות הקורטיזול שלי, ואעדכן כאן בהמשך…
אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה מותאמת אישית.
