ביום שלישי שעבר, בזמן שאני ממתין בתור לקפה ב"קפה גרג" הסניף הקרוב למשרד, נתקלתי בכתבה בפייסבוק על "מכשירי חישוב גיל ביולוגי". הסתקרנתי. הרי תמיד חשבתי שאני צעיר ברוחי, אבל מה לגבי הגוף? אז הורדתי אפליקציה, סרקתי את הפנים שלי (קצת מוזר בהתחלה) ועברתי שאלון קצר. התוצאה? הגיל הביולוגי שלי "גדול" מהגיל הכרונולוגי שלי בשנתיים. שנתיים! נכנסתי לפאניקה קלה. האם אני מזדקן מהר יותר ממה שאני חושב? האם כל הריצות בפארק הירקון לא עוזרות?

אבל אז התחלתי לחשוב לעומק. האם האפליקציות האלה באמת משקפות את המצב? האם הן מבוססות על מדע אמיתי או סתם גימיק שיווקי? והכי חשוב – מה באמת משפיע על הגיל הביולוגי שלנו?

אז למה בעצם מדברים על גיל ביולוגי? הרעיון פשוט: גיל כרונולוגי הוא רק מספר. גיל ביולוגי, לעומת זאת, אמור לשקף את מצב הגוף בפועל, את הבלאי והשחיקה של התאים והרקמות. הוא אמור להיות מדד טוב יותר לבריאות שלנו, לסיכון שלנו למחלות ולתוחלת החיים שלנו.

אבל כאן מתחילה הבעיה. איך מודדים את הדבר הזה? האפליקציות המדוברות, רובן ככולן, מסתמכות על שילוב של שאלונים וניתוח תמונות פנים. השאלונים בדרך כלל כוללים שאלות על הרגלי חיים (תזונה, פעילות גופנית, עישון) ומצב בריאותי כללי. הניתוח של תמונת הפנים מנסה לזהות סימני הזדקנות כמו קמטים, כתמים וגוון עור.

שמעתי את ד"ר איתי גל, מומחה לרפואה מונעת, אומר בפודקאסט "החיים הטובים" של אורי גולדברג (מומלץ!), שהאפליקציות האלה הן בעיקר "בידור". הן נותנות תחושה של שליטה, אבל המדע מאחוריהן דליל מאוד. הן לא לוקחות בחשבון את המורכבות של הגוף שלנו, את הגנטיקה, את ההשפעות הסביבתיות ואת האינטראקציות המורכבות בין המערכות השונות בגוף.

אבל שימו לב – לא כדאי להתעלם לחלוטין מגורמי הסיכון שמופיעים בשאלונים. עישון, תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית באמת משפיעים על הבריאות שלנו. פשוט אל תסמכו על אפליקציה שתגיד לכם בכמה שנים אתם "מזדקנים" בגלל זה. זה כמו להסתכל רק על מד הדלק ברכב ולחשוב שאתם יודעים הכל על מצב המנוע.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם יש בכלל דרך אמינה למדוד גיל ביולוגי? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא כן, אבל לא בצורה פשוטה ונגישה כמו אפליקציה.

הטעות האלגוריתמית ומדוע היא קיימת:

הבעיה העיקרית במכשירי חישוב גיל ביולוגי ביתיים טמונה בפשטות היתר שלהם. הם מתעלמים ממורכבות עצומה של אינטראקציות ביולוגיות. לדוגמה, אפליקציה שמודדת קמטים בפנים לא יכולה לדעת מה רמת הדלקת בגוף שלכם, מה מצב המיקרוביום שלכם או מה רמות המתכות הכבדות בגוף.

אז מה כן אפשר לעשות?

• דנ"א מתילציה (DNA Methylation): אחת השיטות המבטיחות ביותר למדידת גיל ביולוגי היא באמצעות דנ"א מתילציה. תהליך זה משפיע על האופן שבו גנים מתבטאים, והוא משתנה עם הגיל. בדיקות דנ"א מתילציה יכולות לספק הערכה מדויקת יחסית של הגיל הביולוגי, אבל הן יקרות ולא נגישות לכולם.
• ביומארקרים (Biomarkers): שיטה נוספת היא מעקב אחר ביומארקרים שונים בדם. מדדים כמו רמות גלוקוז, כולסטרול, סמני דלקת (כמו CRP), הורמונים (כמו קורטיזול ואינסולין) וסמני תפקוד כליות וכבד יכולים לתת תמונה טובה יותר של מצב הבריאות הכללי.
• שונות קצב לב (HRV - Heart Rate Variability): מדד שמייצג את המרווחים בין פעימות הלב. זה נשמע מוזר, אבל מרווחים לא סדירים הם סימן טוב! שונות גבוהה יותר מעידה על גמישות טובה יותר של מערכת העצבים האוטונומית, המאפשרת לגוף להגיב טוב יותר לשינויים ולסטרס. זה כמו שיש לכם "מתלים" מצוינים באוטו – אתם מרגישים פחות את הבמפרים.

הנוסחה ה"אמיתית" (לפחות עד שנגלה משהו טוב יותר):

אין נוסחה אחת ויחידה. גיל ביולוגי הוא מושג מורכב שמושפע מגורמים רבים. אבל אפשר לבנות "פרופיל בריאות" אישי באמצעות מעקב אחר ביומארקרים, הערכת דנ"א מתילציה וניתוח שונות קצב לב.

דוגמה קונקרטית:

חבר שלי, יואב, בן 45, החליט שהוא רוצה לקחת את הבריאות שלו ברצינות. הוא התחיל לעקוב אחרי רמות הגלוקוז שלו באמצעות חיישן רציף (CGM). הוא גילה שרמות הסוכר שלו קופצות בצורה קיצונית אחרי ארוחות מסוימות, למרות שהוא לא סובל מסוכרת. הוא שינה את התזונה שלו והתחיל לעשות פעילות גופנית מתונה אחרי הארוחות. אחרי כמה חודשים, רמות הגלוקוז שלו התייצבו, הוא הרגיש אנרגטי יותר והוא אפילו ירד כמה קילוגרמים. הוא לא שינה את הגיל הכרונולוגי שלו, אבל הוא בהחלט שינה את הגיל הביולוגי שלו.

אתגר קונבנציות רפואיות:

אחת הבעיות עם בדיקות דם "רגילות" היא שהן מתבססות על טווחי נורמה סטטיסטיים. אבל "נורמלי" הוא לא תמיד "אופטימלי". מה שנחשב "נורמלי" לאדם בן 70 לא בהכרח נכון לאדם בן 30. יותר חשוב לעקוב אחרי מגמות אישיות ולא להתמקד רק בתוצאה חד פעמית. אם רמות הסוכר שלכם עולות בהדרגה עם השנים, זה סימן שצריך לעשות משהו, גם אם הן עדיין בטווח ה"נורמלי".

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה של מעקב אחרי ביומארקרים – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לעשות בדיקת HRV באופן קבוע כדי לראות אם שינויים באורח החיים שלי משפיעים עליה, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא המיקרוביום והקשר שלו לגיל הביולוגי.