ביום ראשון שעבר, בזמן שהמתנתי לקפה שלי ב"קפה גרג" בקניון עזריאלי, שמתי לב למשהו מטריד. לא, זה לא היה התור הארוך (תמיד יש תור ארוך). זה היה האופן שבו כולם – פשוטו כמשמעו כולם – היו שקועים במסכים שלהם. עיניים בוהות, אצבעות מלטפות את הזכוכית, מנותקים לחלוטין מהעולם שמסביב. זה גרם לי לתהות: האם אנחנו, כחברה, משלמים מחיר נסתר על הנוחות והקישוריות הזו? האם אנחנו, בלי לשים לב, מכווצים לעצמנו את המוח?
זו לא שאלה קלה, ובטח לא אחת עם תשובה חד משמעית. אבל ככל שהטכנולוגיה חודרת עמוק יותר לחיינו, חשוב יותר ויותר לעצור לרגע ולשאול: מה המחיר האמיתי?
אטרופיה מוחית – פוחדים? בצדק!
אטרופיה מוחית, במילים פשוטות, היא הצטמקות של רקמת המוח. זה נשמע מפחיד, ובצדק. אמנם זה קשור באופן ישיר למצבים רפואיים כמו אלצהיימר או שבץ, אבל מחקרים חדשים מצביעים על קשר אפשרי בין שימוש מוגזם בסמארטפונים לשינויים מבניים במוח. לא מדובר בהצטמקות דרמטית של מוח שלם, אלא בשינויים עדינים באזורים ספציפיים.
אחד האזורים האלה הוא קליפת המוח האפורה, שאחראית על תפקודים כמו שפה, זיכרון ותשומת לב. מחקר שפורסם בכתב העת "Addictive Behaviors" מצא קשר בין שימוש מופרז בסמארטפון לירידה בעובי קליפת המוח האפורה.
אבל רגע, לפני שאתם זורקים את הסמארטפון לפח – יש עוד צד לסיפור.
נוירופלסטיות – תקווה באופק
המוח שלנו הוא איבר מדהים, בעל יכולת מופלאה להשתנות ולהסתגל. התכונה הזו, שנקראת נוירופלסטיות, מאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים, להתאושש מפציעות ואפילו לשנות את מבנה המוח שלנו בהתאם לחוויות שלנו.
זוכרים את הבודהיסטים העתיקים שתרגלו מדיטציה במשך שנים? הם ידעו, אינטואיטיבית, שהתודעה יכולה לעצב את המוח. היום, המדע תומך בכך. מדיטציה, למשל, הוכחה כמשפרת את הקשרים העצביים במוח ומגדילה את נפח החומר האפור באזורים הקשורים לריכוז ואמפתיה.
האמיגדלה – גלאי העשן שלנו יצא מכלל שליטה
האמיגדלה, אותו "גלאי עשן" קטן במוח שאחראי על תגובות פחד וחרדה, יכול להפוך לרגיש מדי כתוצאה מחשיפה מתמשכת לסטרס. ומה יותר סטרסוגני מסוללה חלשה, עדכוני חדשות קודרים ופוסטים מעוררי קנאה ברשתות החברתיות?
טיפ קטן: שימו לב לתחושות הגוף שלכם. כשאתם מרגישים מתח או חרדה, עצרו לרגע, קחו כמה נשימות עמוקות ונסו לזהות את המקור של התחושה.
אז מה עושים? לא חייבים להיפרד מהסמארטפון
אני לא מציע לכם לחיות במערה ולהימנע לחלוטין מטכנולוגיה. זה פשוט לא מציאותי. אבל אני כן מציע שתהיו מודעים יותר לאופן שבו אתם משתמשים בסמארטפון שלכם.
- קבעו זמנים מוגדרים לשימוש: הגדירו לעצמכם "שעות כבויות" שבהן הסמארטפון נמצא בצד.
- מדיטציה ומיינדפולנס: תרגלו מדיטציה קצרה או תרגילי מיינדפולנס כדי להרגיע את המוח ולהתחבר להווה.
- פעילות גופנית: צאו להליכה, ריצה או כל פעילות גופנית אחרת שאתם נהנים ממנה. זה מצוין גם לגוף וגם לנפש.
- חיבור אנושי אמיתי: צאו עם חברים, שבו עם המשפחה, דברו פנים אל פנים.
"אסור לעשות את זה!" – לא לישון עם הסמארטפון
טעות נפוצה היא להשאיר את הסמארטפון ליד המיטה בלילה. האור הכחול שהוא פולט משבש את ייצור המלטונין, ההורמון שאחראי על השינה, וגורם לשינה פחות איכותית.
שאלות מהקהל (בדויות, אבל חשובות)
- "דנה מחיפה שואלת: מה עושים כשמשעמם בתור?"
דנה, תנסי להסתכל סביבך! תתפלאי כמה דברים מעניינים אפשר לראות אם רק מרימים את הראש מהמסך.
- "אביב מתל אביב שואל: איך אני מתמודד עם פחד לפספס (FOMO)?"
אביב, זכור לעצמך שמה שאתה רואה ברשתות החברתיות הוא רק הצגה. אף אחד לא באמת חי חיים מושלמים כל הזמן.
אז מה הלאה?
אני עדיין מנסה להבין מה האיזון הנכון בין שימוש בטכנולוגיה לבין שמירה על בריאות הנפש והמוח. אני חושב שהמפתח הוא מודעות. להיות מודעים להשפעה שיש לסמארטפון על הרגשות, המחשבות והגוף שלנו.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות "דיטוקס דיגיטלי" בסופי שבוע. אעדכן כאן בהמשך איך היה.
אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של איך להגן על הילדים שלנו מפני ההשפעות השליליות של מסכים.
