ביום שני שעבר, בזמן שעמדתי בפקק נוראי באיילון, נזכרתי בשיעור ביולוגיה שלמדתי בתיכון. המורה, גברת כהן, תמיד אמרה שהגוף שלנו הוא מכונה מדהימה, אבל אנחנו מתייחסים אליו כמו טוסטר משנות ה-80. ואז חשבתי, רגע, אם הגוף שלנו כל כך מדהים, למה אני מרגיש כמו בטטה אחרי שעה על ההליכון? למה כל כך קשה לי לגעת באצבעות הרגליים? למה חיות לא צריכות מתיחות מורכבות לפני שהן רצות?
אולי התשובה היא שאנחנו מפספסים משהו בסיסי, שאולי האימון המודרני שלנו קצת... מעוות?
למה בכלל צריך "לתכנת מחדש" את השרירים?
תחשבו על זה רגע: אנחנו יצורים בתנועה. אבותינו לא ישבו שעות מול מסכים או הרימו משקולות בחדר כושר ממוזג. הם זזו, הם טיפסו, הם סחבו, הם רדפו אחרי אוכל. השרירים שלהם היו "מתוכנתים" לתנועה טבעית ויעילה.
אבל אנחנו? אנחנו מבלים את רוב היום בישיבה. אנחנו מרימים משקולות בצורה מבודדת, כאילו כל שריר הוא אי בודד. ואז אנחנו מתפלאים למה הגוף שלנו מרגיש נוקשה, כואב ולא מתפקד טוב.
אז למה לתכנת מחדש? כי אנחנו רוצים להחזיר לגוף שלנו את היכולת לנוע בחופשיות, בעוצמה וביעילות. כי אנחנו רוצים להרגיש כמו בני ה-80+ מאוקינאווה שמטפסים על הרים בלי להתנשף, ולא כמו בני ה-30 שמגרדים את הגב בתנועות מגושמות.
איך עושים את זה? מתחילים לשכוח מהאימון המודרני... קצת.
אני יודע, זה נשמע כמו כפירה. אבל תחשבו על זה: כמה פעמים יצא לכם לראות אריה מתמתח לפני שהוא יוצא למרדף? נכון, הם עושים איזו תנועה קצבית, אבל זה רחוק מלהיות סט סטטי של מתיחות מורכבות.
האמת היא שאנחנו יכולים ללמוד המון משבטים ילידיים וקהילות מסורתיות. הם לא צריכים חדרי כושר יוקרתיים או מאמני כושר אישיים. הם פשוט זזים. הם עובדים, הם משחקים, הם רוקדים. והגוף שלהם מתחזק ומתגמש באופן טבעי.
אז מה אנחנו יכולים לקחת מהם?
- תנועה פונקציונלית: תרגילים שמדמים תנועות יומיומיות, כמו הרמה מהרצפה, דחיפה, משיכה וסיבוב. תחשבו על זה כמו ללמד את הגוף שלכם לדבר שפה שהוא כבר מכיר, רק קצת שכח.
- תנועה רב-מישורית: אנחנו לא חיים בעולם דו-ממדי. תזוזו קדימה, אחורה, הצידה, וגם בסיבוב. השרירים שלנו עובדים הכי טוב כשהם עובדים יחד, בהרמוניה.
- אינטואיציה תנועתית: הקשיבו לגוף שלכם. הוא יודע מה הוא צריך. אל תכריחו אותו לעשות תנועות שהוא לא בנוי להן. תנו לו את החופש לחקור, לגלות ולהתחזק בדרך שלו.
עובדות מעשיות וטיפים פשוטים:
- שכחו מההליכון, צאו לטבע: ריצה בשטח משתנה היא אתגר מדהים לגוף שלכם. כל צעד דורש התאמה, כל עליה וירידה מחזקת שרירים שונים. זה כמו ללמד את השרירים שלכם להיות גמישים וסתגלניים.
- השתמשו במשקל גוף: שכיבות סמיכה, סקוואטים, מתח – כל אלה תרגילים מדהימים שמחזקים את הגוף כולו. זה כמו לבנות בית יציב על יסודות חזקים.
- תנועה "פרימיטיבית": תנועות כמו זחילה, גלגול וטיפוס יכולות לעשות פלאים לגוף שלכם. זה כמו לחזור לשורשים, להזכיר לגוף שלכם איך הוא אמור לנוע.
אסור לעשות את זה!
אל תתחילו ישר עם תרגילים מורכבים. קחו את הזמן, תתחילו לאט ותתקדמו בהדרגה. אל תכריחו את הגוף שלכם לעשות משהו שהוא לא מוכן לו. אחרת, אתם עלולים להיפצע.
מיתוס נפוץ: "חייבים מתיחות לפני אימון"
אוקיי, אז זה לא לגמרי מיתוס, אבל זה גם לא חוק ברזל. מתיחות סטטיות, כלומר החזקת תנוחה מסוימת, יכולות אפילו להחליש את השרירים לפני אימון. מה כן מומלץ? תנועות דינמיות, כמו סיבובי ידיים, רגליים ופלג גוף עליון. זה כמו לחמם מנוע לפני שיוצאים לדרך.
שאלה רטורית:
אם תנועה היא כל כך טבעית, למה אנחנו צריכים לשלם הון כדי ללמוד איך לזוז נכון? אתם לא לבד – גם אני שואל את עצמי את זה לפעמים.
תיבת שאלות מהקהל (בדיונית):
- דנה מחיפה שואלת: "אני עובדת מול מחשב כל היום. איך אני יכולה לשלב יותר תנועה בשגרה שלי?"
תשובה: קומו כל שעה ועשו סיבוב קצר. השתמשו בשולחן עמידה. קחו את המדרגות במקום המעלית. כל תנועה קטנה עוזרת!
- אבי מתל אביב שואל: "אני מתאמן כבר שנים בחדר כושר. האם אני צריך לשנות הכל?"
תשובה: ממש לא! פשוט תנסו לשלב יותר תנועות פונקציונליות ורב-מישוריות באימונים שלכם. תחשבו על זה כעל שדרוג, לא כעל מהפכה.
מילה אחרונה (לבינתיים):
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון לגוף שלי. אני עדיין לומד ומגלה דברים חדשים כל הזמן. ואני מאמין שהמסע הזה לעולם לא נגמר.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות תוכנית אימונים שמבוססת על תנועות זחילה וגלגול, ולראות איך הגוף שלי מגיב. אעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע ביתרונות של תזונה טבעית ואיך היא משפיעה על היכולת התנועתית שלנו.
