ביום רביעי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק נוראי ליד מחלף השלום, הבטתי סביבי וקלטתי משהו מטריד: כמעט כל הנהגים היו שפופים מעל ההגה, כתפיים כפופות, מבט נואש. באותו רגע הבנתי: אנחנו שוכחים איך הגוף שלנו נועד לזוז. ואז עלתה לי השאלה: למה אף אחד לא מדבר על זה שהכבידה היא בעצם התרופה הכי זמינה וחינמית שיש?

האמת היא שפעם חשבתי ש"כושר" זה רק ללכת לחדר כושר ולסבול על ההליכון. אבל אז גיליתי שאני טועה בגדול – ושהתשובה נמצאת ממש מתחת לרגליים שלנו.

אז למה בעצם תרגילי נשיאת משקל כל כך חשובים? זה פשוט: הגוף שלנו מגיב לכוח הכבידה כמו צמח לאור השמש. העצמות, השרירים, המערכת העצבית – כולם זקוקים לגירוי הזה כדי להתחזק ולהישאר צעירים. כשאתם נושאים משקל – בין אם זה משקל הגוף שלכם או משקולת – אתם מאותתים לגוף: "היי, אני צריך להיות חזק ויציב!"

שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה, מומחה לאריכות ימים, שהוא אמר משהו שנחרט לי בזיכרון: "אם אתה לא יכול לקום מהרצפה בלי עזרה בגיל 70, אתה בבעיה." והוא צודק. היכולת הזו היא מדד קריטי לתפקוד גופני וליכולת שלנו להישאר עצמאיים בגיל מבוגר.

אבל שימו לב – לא כדאי להתחיל ישר להרים משקולות כבדות אם לא עשיתם פעילות גופנית שנים. זה כמו לנסות לרוץ מרתון בלי להתאמן – זה רק יגרום לפציעה. תתחילו בקטן, תתמקדו בתנועות טבעיות כמו כריעות, שכיבות סמיכה, הליכה, וטיפוס במדרגות.

הנה כמה עובדות שגרמו לי לחשוב מחדש על הכל:

• אוקינאווה, יפן: ידועה באוכלוסיית הקשישים הבריאה והפעילה שלה. מה הסוד שלהם? הם ממשיכים לעבוד בחקלאות, לטפל בגינות, ולנוע הרבה גם בגילאים מבוגרים. הם נושאים משאות, עולים ויורדים מגבעות – והגוף שלהם מודה להם על כך.
• הרי הקווקז: גם שם תמצאו אנשים בני 100+ שעדיין רוקדים ושותים יין. הם לא עושים "אימוני כוח" מודרניים, אבל הם פעילים פיזית באופן קבוע – הולכים ברגל, עובדים בשדות, וחיים חיים מלאים בתנועה.
• מיתוס המתיחות: הרבה אנשים חושבים שחייבים לעשות מתיחות מורכבות לפני אימון. אבל תחשבו על זה – האם האריה מתמתח לפני שהוא צד טרף? לא! הוא פשוט קם ורץ. הגוף שלנו יודע איך להתכונן לפעילות אם ניתן לו את ההזדמנות לנוע בצורה טבעית.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה אנחנו צריכים מכשירים משוכללים בחדרי כושר? האם זה באמת יותר יעיל מלעבוד בגינה או לשחק עם הילדים? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.

טעות נפוצה שאסור לעשות: לשבת כל היום! אנחנו יושבים בעבודה, באוטו, מול הטלוויזיה... הגוף שלנו פשוט מתנוון. הוא זקוק לתנועה, כמו מכונית שצריכה נסיעה כדי שהמנוע לא יחליד.

שאלה מהקהל (בדויה, אבל משקפת מציאות): "אני סובלת מכאבי גב תחתון. האם תרגילי נשיאת משקל רק יחמירו את המצב?"

תשובה: ממש לא בהכרח! תחת הדרכה נכונה של פיזיותרפיסט או מאמן מוסמך, תרגילים מותאמים אישית יכולים לחזק את השרירים התומכים בעמוד השדרה ולהקל על הכאב. אבל חשוב להקשיב לגוף ולהתחיל בעדינות.

למה "פרימיטיבי" זה בעצם מתקדם:

תחשבו על זה – התנועות הבסיסיות ביותר כמו הליכה, כריעה, הרמה, ודחיפה הן גם התנועות הכי פונקציונליות. הן אלה שמאפשרות לנו לתפקד בצורה הטובה ביותר בעולם האמיתי. ההתמקדות בתנועות האלה, ולא בתרגילים מבודדים במכשירים, היא הדרך הטובה ביותר לבנות גוף חזק, גמיש, ויציב.

אז מה עושים? מתחילים לשלב יותר תנועה טבעית בחיים היומיומיים. קחו מדרגות במקום מעלית, לכו ברגל לקניות, שחקו עם הילדים בפארק, עבדו בגינה. תנו לגוף שלכם את הגירוי שהוא זקוק לו כדי לפרוח.

• "נייה" (NIA) – Technique: טכניקה גופנית מדהימה שמשלבת תנועות ממגוון דיסציפלינות (אומנויות לחימה, ריקוד, יוגה) כדי לשפר את המודעות הגופנית ואת היכולת לנוע בחופשיות.
• "צ'י קונג" (Qi Gong): תרגול סיני עתיק שמטרתו לטפח את זרימת האנרגיה בגוף באמצעות תנועות עדינות, נשימה, וריכוז.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון לי אישית בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה לשלב יותר תנועה טבעית בחיי היומיום – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות את שיטת "הליכה נורדית" (Nordic Walking) עם מקלות, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה ודלקת כרונית – איך היא משפיעה על היכולת שלנו לנוע בחופשיות.

עכשיו, תרגיל קטן בשבילכם:

עמדו ישר, עצמו עיניים, ושימו לב לתחושות בגוף. הרגישו את כפות הרגליים נוגעות בקרקע. נסו לדמיין שורשים צומחים מהרגליים שלכם אל תוך האדמה. תרגישו את המשקל של הגוף שלכם, ואת התמיכה שהוא מקבל מהכבידה. נשמו עמוק, ושחררו כל מתח. זהו, עכשיו אתם מחוברים יותר לגוף שלכם – מוכנים לזוז ולחיות במלוא הכוח!