ביום שלישי שעבר, בזמן שהמתנתי בתור לקפה ב"קפה גרג" ליד הבית, הבחנתי בסבתא אחת, בטח בת 85, מרימה שקיות עמוסות מצרכים כאילו היו נוצות. היא לא התנשפה, לא התכופפה, פשוט הרימה והלכה. זה גרם לי לחשוב: מה הסוד שלה? ואיך זה שאני, שמתאמן "כמו שצריך" כבר שנים, מרגיש גמור אחרי עליה קטנה במדרגות?
התחלתי לחקור את הנושא, ומצאתי משהו שמערער על כל מה שלימדו אותי בתעשיית הכושר: תרגילי התנגדות הם לא רק בשביל שרירים חזקים, הם המפתח למערכת חיסון חזקה בגיל הזהב. כאילו סבתא שלי ידעה את זה כל הזמן!
הקשר המפתיע בין שרירים למערכת החיסון
למה בעצם חשוב לשמור על מסת שריר כשאנחנו מתבגרים? זה לא רק בשביל להיראות טוב בבגד ים (למרות שזה בונוס נחמד!). שרירים הם הרבה יותר מסתם "קישוט". הם איבר אנדוקריני ענק, שמפריש חומרים שמשפיעים על כל הגוף, כולל מערכת החיסון. כשאנחנו מתאמנים עם משקלים או התנגדות, אנחנו מאותתים לגוף שלנו: "יש פה עבודה! צריך להיות חזקים יותר!". האות הזה גורם לגוף לייצר יותר תאי חיסון, לחזק את תגובת החיסון שלנו, ולהילחם טוב יותר במחלות.
אבל רגע, לפני שאתם רצים להרים משקולות של 20 קילו, חשוב להבין משהו: זה לא חייב להיות מורכב או קיצוני. לפעמים, הדברים הכי פשוטים הם הכי יעילים.
סודות מקהילות עתיקות: תנועה טבעית היא התרופה הטובה ביותר
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר רונדא פטריק על קשישים באוקינאווה, יפן, שממשיכים לעבוד בשדות ולטפל בגינות שלהם גם בגיל 90+. הם לא מרימים משקולות בחדר כושר, אבל הם פעילים פיזית כל יום, זזים בצורה טבעית, מתכופפים, מרימים, וצועדים. התנועה היומיומית הזו, בשילוב עם תזונה בריאה, שומרת אותם חזקים, בריאים וחסינים.
זה מזכיר לי את הסיפורים על תושבי הרי הקווקז, שחיים עד גיל מופלג ושומרים על כושר גופני מעולה. הם לא עושים מתיחות מורכבות לפני פעילות, כמו שאנחנו רגילים לראות בחדרי כושר. הם פשוט זזים בצורה אינטואיטיבית, כמו חיות.
אבל למה אנחנו צריכים מתיחות מורכבות אם חיות לא עושות את זה? שאלה טובה! אולי אנחנו מסבכים את הדברים יותר מדי? אולי הגיע הזמן לחזור לבסיס, לתנועות טבעיות ופשוטות שהגוף שלנו נועד להן?
המיתוס של "יותר זה תמיד יותר טוב"
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בתעשיית הכושר היא ההנחה ש"יותר זה תמיד יותר טוב". יותר אימונים, יותר משקלים, יותר אינטנסיביות. אבל זה לא תמיד נכון. לפעמים, יותר מדי אימונים יכולים דווקא להחליש את מערכת החיסון שלנו.
חשוב להקשיב לגוף שלנו ולמצוא את האיזון הנכון. תנועה צריכה להיות מהנה ומתגמלת, לא מענה. זוכרים את האריה בגן החיות שמסתובב הלוך ושוב בכלוב? זה מה שריצה על הליכון מזכירה לי לפעמים...
טעות נפוצה: להזניח את הגוף עד שמתחילים לכאוב אסור לחכות עד שהגוף מתחיל לכאוב כדי להתחיל לזוז! תנועה היא כמו השקעה – ככל שתתחילו מוקדם יותר, כך תרוויחו יותר.
שאלות מהקהל (המדומיין, אבל רלוונטי):
- רונית מנתניה שואלת: "אני בת 60 ומרגישה חלשה. מאיפה להתחיל?" תשובה: התחילי לאט ובהדרגה. הליכות קצרות, תרגילי יוגה עדינים, או פילאטיס יכולים להיות התחלה מצוינת.
- דוד מחיפה שואל: "אני מרים משקולות כבר שנים. האם זה מספיק כדי לחזק את החיסון שלי?" תשובה: תרגילי התנגדות הם מצוינים, אבל חשוב לשלב אותם עם תנועה טבעית ותזונה בריאה.
תנועה "פרימיטיבית" – בריאות מתקדמת
אני יודע שזה נשמע פרדוקסלי, אבל תנועה "פרימיטיבית" יותר, כמו זחילה, טיפוס או גלגול, יכולה להיות מתקדמת יותר מבחינת בריאות ותפקוד. התנועות האלה מערבות את כל הגוף, מחזקות את השרירים הקטנים והמייצבים, ומשפרות את הקואורדינציה והיציבות.
תחשבו על זה: תינוקות לומדים לזחול לפני שהם לומדים ללכת. הזחילה מחזקת את השרירים שלהם, משפרת את הקואורדינציה שלהם, ומכינה אותם להליכה. אולי אנחנו צריכים לחזור לזחול קצת בעצמנו?
התרגיל הקטן שיכול לעשות שינוי גדול:
השבוע אני מזמין אתכם לנסות משהו פשוט: בכל פעם שאתם מתכופפים להרים משהו, שימו לב לתנועה שלכם. נסו להתכופף עם גב ישר, כמו שסבתא שלכם הייתה עושה. תרגישו את השרירים ברגליים ובגב עובדים. הקשיבו לגוף שלכם. אם משהו כואב, עצרו.
לסיכום
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואיך לשלב את כל הידע הזה בחיים שלי. אני מתלבט האם להתחיל שוב לזחול בבית (אשתי עלולה לחשוב שאני משוגע!). החודש הקרוב אני מתכנן להוסיף יותר תנועה טבעית לשגרה שלי, ולראות איך זה משפיע על הכוח והחסינות שלי. ואולי בפעם הבאה ניגע בנושא התזונה והקשר שלה לשרירים ומערכת החיסון.
