אוקיי, בואו נדבר על סידן. לא, לא על החלב שאמא אמרה שחייבים לשתות בשביל עצמות חזקות. אלא על כדורי הסידן האלה שמבטיחים לנו בריאות איתנה ומונעים אוסטאופורוזיס. יום רביעי שעבר, 17:30, בדיוק סיימתי את האימון היומי שלי בזום (כן, גם אני נפלתי לטרנד), והתחלתי להכין לעצמי שייק חלבון. פתאום קלטתי את אמא שלי מוציאה קופסה ענקית של כדורי סידן. "מה זה?", שאלתי. "הרופאה אמרה שאני חייבת, בשביל העצמות!". באותו רגע הבנתי שאנחנו חייבים לדבר על זה. האם באמת כולנו צריכים תוספי סידן? והאם הם בכלל בריאים לנו כמו שחושבים?

סידן: חבר או אויב?

סידן הוא מינרל חיוני. הוא בונה עצמות חזקות, עוזר לתפקוד תקין של שרירים ועצבים, ואפילו משתתף בתהליכי קרישת דם. אבל כמו כל דבר בחיים, יותר מדי זה לא טוב. הבעיה מתחילה כשצורכים אותו בצורה לא נכונה, בעיקר דרך תוספי תזונה.

אז למה בכלל צריך תוספי סידן? בואו נדבר תכלס. אנשים נוטים ליטול אותם בגלל הפחד מאוסטאופורוזיס, מחלת עצמות שגורמת לעצמות להיות חלשות ופריכות. הסידן הוא אכן אחד המרכיבים העיקריים של העצם, ולכן ההיגיון אומר: "ניתן יותר סידן, נקבל עצמות חזקות יותר!". אבל החיים, כמו תמיד, מורכבים יותר.

לפי מחקר שפורסם ב-Journal of the American Heart Association, נטילת תוספי סידן (במיוחד במינון גבוה) עלולה להגדיל את הסיכון למחלות לב וכלי דם. המחקר הראה עלייה של כ-22% בסיכון לאירועי לב בקרב אנשים שנטלו תוספי סידן באופן קבוע. וואו, מפחיד! שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק, והייתי חייב לחקור את זה לעומק.

המיתוס הנפוץ: "סידן = עצמות חזקות"

האמת היא שזה מיתוס חלקי. סידן חשוב, אבל הוא רק חלק מהפאזל. ויטמין D, ויטמין K2, מגנזיום, פעילות גופנית (במיוחד פעילות נושאת משקל כמו הליכה וריצה) – כולם משחקים תפקיד חשוב בבריאות העצם. רק סידן לא יעשה את העבודה.

אסור לעשות את זה! אל תקחו תוספי סידן על דעת עצמכם. תמיד התייעצו עם רופא או דיאטנית קלינית לפני שאתם מתחילים לקחת תוסף כלשהו. זה הגוף שלכם, ואתם צריכים להיות זהירים איתו.

טעות נפוצה: אנשים חושבים שאם הם לוקחים תוסף סידן, הם יכולים לאכול מה שהם רוצים. ממש לא! תזונה מאוזנת ועשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וחלבונים איכותיים היא הבסיס לבריאות טובה, כולל בריאות העצם.

אז מה עושים?

הנה כמה טיפים מעשיים:

1. תזונה עשירה בסידן: תעדיפו מקורות טבעיים כמו מוצרי חלב (אם אתם צורכים), ירקות ירוקים עליים (כמו ברוקולי ותרד), טחינה, שקדים וסרדינים (עם עצמות!).

2. ויטמין D: בדקו את רמות הוויטמין D שלכם ועבדו עם הרופא שלכם כדי להגיע לרמה תקינה. אפשר לקבל ויטמין D מחשיפה לשמש (זהירות לא להישרף!) ומתוספים. המינון המומלץ משתנה בהתאם לרמת החוסר שלכם.

3. ויטמין K2: ויטמין K2 עוזר לכוון את הסידן למקום הנכון – לעצמות ולא לכלי הדם. הוא נמצא במזונות מותססים כמו נאטו (מאכל יפני מסורתי) ובבשר איכותי.

4. פעילות גופנית: פעילות גופנית נושאת משקל מעודדת את בניית העצם. תרימו משקולות, תלכו, תרוצו, תרקדו – העיקר שתזוזו!

5. התייעצו עם מומחה: אל תנחשו. פנו לרופא או דיאטנית קלינית כדי לקבל המלצות אישיות.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: "האם יש בדיקת דם שיכולה להראות אם אני צריך תוסף סידן?". כן, יש בדיקת דם שיכולה למדוד את רמות הסידן בדם, אבל היא לא בהכרח מעידה על מצב הסידן בעצמות. הדרך הטובה ביותר להעריך את צפיפות העצם היא באמצעות בדיקת צפיפות עצם (DEXA scan).

שאלות מהקהל (בדויות, אבל רלוונטיות):

• רונית מרמת גן שואלת: "אני בת 55 והרופא שלי אמר לי שאני צריכה לקחת תוסף סידן. מה לעשות?"

תשובה: חשוב לדבר עם הרופא שלך ולשאול אותו למה הוא ממליץ על התוסף, ולבדוק אם יש אלטרנטיבות כמו שינוי בתזונה או פעילות גופנית.

• אבי מחיפה שואל: "האם כל תוספי הסידן אותו דבר?"

תשובה: לא! יש סוגים שונים של תוספי סידן, כמו סידן ציטראט וסידן קרבונט. סידן ציטראט נספג טוב יותר, במיוחד אם לוקחים אותו על בטן ריקה.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטות האלטרנטיביות – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן להגביר את צריכת הירקות הירוקים שלי ולנסות לשלב יותר פעילות גופנית נושאת משקל. אעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע ביתרונות של מגנזיום לבריאות הלב.