ביום שלישי שעבר, בדיוק כשניסיתי להבין למה אני עייפה יותר מבדרך כלל למרות שישנתי 8 שעות, נתקלתי בפוסט באינסטגרם על "חומציות גוף" ואיך זה משפיע על הכל – מדלקות ועד אנרגיה. האמת? הייתי סקפטית. זה נשמע כמו עוד טרנד בריאותי חולף. אבל משהו בפוסט הזה, במיוחד הגישה היפנית המדויקת והמעמיקה, גרם לי לחפור קצת יותר.
מה זה בכלל "חומציות גוף" ולמה זה חשוב?
אז מה זה בעצם כל הסיפור הזה? בגדול, מדובר באיזון ה-pH בגוף שלכם. pH הוא מדד לחומציות או בסיסיות של תמיסה, בסקאלה שבין 0 ל-14. 7 זה ניטרלי, מתחת ל-7 זה חומצי, ומעל זה בסיסי. הגוף שלנו אמור לשמור על איזון pH די קפדני, בסביבות 7.35-7.45 בדם. כשהאיזון הזה מופר, זה יכול להשפיע על כל מיני תהליכים בגוף – החל מיכולת הנשיאה של החמצן בדם, דרך יעילות האנזימים ועד לתפקוד מערכת החיסון.
השיטה היפנית: ניטור חומציות עם טוויסט
היפנים, כדרכם, לקחו את העניין הזה כמה צעדים קדימה. הם לא רק מדברים על חומציות, אלא ממש מנטרים אותה באופן קבוע. אבל רגע, זה לא אומר שאנחנו צריכים להתחיל לדקור את עצמנו כל היום! השיטה היפנית מתמקדת בעיקר בניטור חומציות השתן והרוק.
- מדידת pH בשתן: זו דרך פשוטה יחסית לעקוב אחרי רמות החומציות בגוף. אפשר לקנות נייר pH בחנות טבע או באינטרנט, ולבדוק את השתן שלכם כמה פעמים ביום. שימו לב! התוצאות יכולות להשתנות בהתאם לתזונה ולפעילות שלכם.
- מדידת pH ברוק: גם כאן, משתמשים בנייר pH. בודקים את הרוק על הבוקר, לפני ששותים או אוכלים משהו. המטרה היא לראות אם יש סטיות משמעותיות מהטווח הנורמלי (בסביבות 6.2-6.8).
אנקדוטה אישית: השיעור שלימד אותי נייר ה-pH
התחלתי למדוד את ה-pH של השתן שלי במשך שבוע. גיליתי שבערבים, אחרי שאני אוכלת ארוחת ערב כבדה עם פחמימות, החומציות קופצת פלאים! זה גרם לי לחשוב פעמיים על מה שאני אוכלת לפני השינה.
מיתוס נפוץ: "חומציות גוף משפיעה על מחלות קשות באופן ישיר"
חשוב להפריד בין מדע לבאזז. נכון, חוסר איזון pH יכול להשפיע על בריאות, אבל זה לא בהכרח גורם ישיר למחלות קשות. זה יותר כמו עוד נתון במערכת גדולה ומורכבת. שמעתי פעם את ד"ר רועי גילאון אומר בפודקאסט שלו, "אומנם חשוב לשמור על איזון גופני, אבל חשוב לזכור שמדובר באיזון ולא בהיסטריה".
למה זה לא מספיק למדוד רק pH? תכירו את ה-HRV
אז נכון, מדידת pH זה נחמד, אבל זה קצת כמו לנהוג באוטו ולהסתכל רק על מד הדלק. חסרים עוד הרבה נתונים! כאן נכנס לתמונה ה-HRV, או שונות קצב הלב. זהו מדד שמראה את המרווחים בין פעימות הלב, ומשקף את מצב מערכת העצבים האוטונומית שלכם – זו שאחראית על דברים כמו נשימה, עיכול וסטרס. HRV גבוה מעיד על גוף רגוע וגמיש, בעוד HRV נמוך יכול לרמז על סטרס כרוני או בעיה בריאותית.
אני יודעת, זה נשמע קצת מורכב, אבל תחשבו על זה ככה: הלב שלכם לא פועם בקצב אחיד כמו מטרונום. הוא מגיב כל הזמן לשינויים בסביבה ובגוף שלכם. ה-HRV מודד את התגובות האלה, ונותן לנו תמונה יותר מלאה על הבריאות שלנו.
שאלה מהקהל: "מה הקשר בין גלוקוז לאיזון חומציות?"
שאלה מצוינת! רמות גלוקוז גבוהות בדם יכולות ליצור סביבה חומצית יותר בגוף. לכן, חשוב לבחון את רמות הגלוקוז בהקשר של אינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה. הכל קשור בהכל!
אסור לעשות את זה! טעות נפוצה: להסתמך רק על טווחי "נורמה" בבדיקות דם
תקשיבו טוב: טווחי הנורמה בבדיקות דם הם קונספט סטטיסטי מיושן. הם לא לוקחים בחשבון את הייחודיות של כל אחד ואחת מאיתנו. הרבה יותר חשוב לעקוב אחרי המגמות האישיות שלכם, ולראות איך הערכים משתנים לאורך זמן.
שימו לב לקורטיזול: הגבעה שמספרת סיפור
אחת הדרכים הכי ויזואליות להבין את מצב הגוף שלכם היא להסתכל על עקומת הקורטיזול. קורטיזול הוא הורמון הסטרס, והרמות שלו אמורות לעלות בבוקר ולרדת בערב. עקומת קורטיזול בריאה נראית כמו גבעה רכה. עקומה שטוחה או גבוהה מדי יכולה להעיד על בעיות בבלוטת יותרת הכליה או על סטרס כרוני.
כלי חדש, חוכמה עתיקה
הטכנולוגיה היום מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו בדיוק כפי שעשו אבותינו, אבל ברזולוציה הרבה יותר גבוהה. אפליקציות כמו Oura Ring או Whoop עוקבות אחרי ה-HRV, דפוסי שינה ונתונים נוספים, ויכולות לתת לנו תמונה מפורטת על מצב הבריאות שלנו.
אז מה עושים עכשיו? פרוטוקול מדידה התחלתי
1. קנו נייר pH: אפשר למצוא אותו ברוב חנויות הטבע או באינטרנט.
2. מדדו את ה-pH בשתן: כמה פעמים ביום, בזמנים שונים. שימו לב מה אתם אוכלים וששותים לפני המדידה.
3. מדדו את ה-pH ברוק: על הבוקר, לפני שאתם אוכלים או שותים משהו.
4. עקבו אחרי הנתונים: רשמו את התוצאות שלכם במשך שבוע, ותראו אם יש דפוסים חוזרים.
5. שקלו להשתמש באפליקציה: כמו Oura Ring או Whoop, כדי לקבל תמונה יותר מלאה על הבריאות שלכם.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת להתמקד בשיפור דפוסי השינה שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין תזונה לחומציות גוף.
