ביום שלישי שעבר, בזמן שאני מנסה נואשות לתמרן את העגלה שלי בסופר השכונתי (רחוב דיזנגוף, תל אביב, 11:30 בבוקר, למי שמכיר את הפקקים), קלטתי זקנה אחת, בת איזה 85 לפחות, שמרימה ארגז מלפפונים כאילו זה כלום. לא רק זה, היא עוד הספיקה לצחוק עם הירקן ולתת לי עצה על איך לבחור אבטיח טוב. באותו רגע הבנתי: אנחנו עושים משהו ממש לא נכון עם כל העניין הזה של כושר בגיל מבוגר.
אז למה אנחנו, כחברה, כל כך מקובעים על חדרי כושר, משקולות ומתיחות סטטיות כשסבתא שרה, בלי חדר כושר ובלי פילאטיס, מרימה ארגז מלפפונים כאילו היא בת 30? הגיע הזמן לשנות פרדיגמה. בואו נדבר על תנועה טבעית, כוח שרירים אמיתי ואריכות ימים – הדרך של הסבתות שלנו (ואולי גם של כמה שבטים נידחים בעולם) לנצח את הזמן.
ה"כושר" המודרני – מלכודת דבש או סיוט מיוזע?
תחשבו על זה רגע: אנחנו מבזבזים הון עתק על מנויים לחדרי כושר, קונים בגדי ספורט ממותגים ומבצעים תרגילים מורכבים שאף אחד לא באמת מבין למה. האם כל הטררם הזה באמת משפר את איכות החיים שלנו בגיל 80? אני בספק. יותר מדי פעמים אני רואה אנשים שמבצעים תרגילים בצורה לא נכונה, פוצעים את עצמם ומסיימים בתור לקופת חולים במקום בטיול בפארק.
שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה (Peter Attia), מומחה לאריכות ימים, והופתעתי לגלות שהוא טוען שלשמר את מסת השריר בגיל מבוגר זה קריטי לא פחות מתזונה נכונה. אבל הוא גם הדגיש: לא משנה איך עושים את זה, כל עוד עושים את זה נכון ובצורה פונקציונלית. כלומר, תנועות שמדמות את הפעולות היומיומיות שלנו. להרים ארגז מלפפונים, למשל.
הסוד של אוקינאווה והקווקז: תנועה היא החיים
תחשבו על הקשישים באוקינאווה, יפן, או בהרי הקווקז. הם לא רצים על הליכון ולא מרימים משקולות. הם עובדים בגינה, הולכים ברגל, מטפלים בנכדים ופשוט זזים. התנועה שלהם טבעית, אינטואיטיבית ומשולבת בשגרת היומיום שלהם. הם לא צריכים "למתוח" לפני שהם מתחילים לעבוד – הגוף שלהם כבר מוכן לתנועה.
עכשיו, שאלה פרובוקטיבית: למה חתול צריך לעשות מתיחות לפני שהוא קופץ על עץ? הוא פשוט קופץ! למה אנחנו צריכים פרוטוקולים מורכבים של חימום ומתיחות כשכל מה שאנחנו צריכים זה פשוט לזוז?
אסור לעשות את זה! (או לפחות, לא כדאי)
טעות נפוצה: להשוות את עצמכם לצעירים. אתם לא בני 20, וזה בסדר גמור. הגוף שלכם זקוק ליחס אחר. אל תנסו להרים משקלים כבדים מדי, אל תרוצו מהר מדי ואל תבצעו תרגילים שגורמים לכם כאב. זכרו: המטרה היא לשמר את מסת השריר ולשפר את הניידות, לא לשבור שיאים אולימפיים.
ריצה על הליכון היא קצת כמו לראות אריה מסתובב הלוך ושוב בכלוב. זה אולי שורף קלוריות, אבל זה לא טבעי ולא פונקציונלי. עדיף לצאת להליכה בטבע, לטפס על מדרגות או סתם לרקוד בסלון.
שאלות מהקהל (הדמיוני, אבל רלוונטי)
- דניאלה מחיפה שואלת: "אני בת 70 וסובלת מכאבי ברכיים. האם כדאי לי בכלל לעשות פעילות גופנית?"
תשובה: חד משמעית כן! אבל חשוב להתייעץ עם פיזיותרפיסט מוסמך כדי להתאים את הפעילות למצבך. פעילות גופנית מותאמת יכולה לחזק את השרירים סביב הברך ולהפחית את הכאב.
- אברהם מבאר שבע שואל: "אני שונא חדרי כושר. יש אלטרנטיבות?"
תשובה: בשפע! טאי צ'י, יוגה, שחייה, הליכות בטבע, ריקודים... כל פעילות שגורמת לך לזוז וליהנות היא טובה.
תנועה "פרימיטיבית" – הכי מתקדמת שיש
זה אולי נשמע פרדוקסלי, אבל לפעמים התנועות הכי "פרימיטיביות" הן הכי מתקדמות מבחינת בריאות ותפקוד. תחשבו על תינוק שמתחיל לזחול, אחר כך נעמד ולבסוף הולך. הוא לא צריך הדרכה מיוחדת, הוא פשוט מקשיב לגוף שלו וזז בצורה טבעית. אנחנו יכולים ללמוד הרבה מהתינוקות האלה.
בטח שמעתם על המושג "Muvman". זה לא מילה בעברית, אבל זה קשור לשינוי תנועה. תחשבו על זה כמו על הדרך בה הגוף שלכם זז באופן טבעי, לפני שהתחלנו לשבת שעות מול מחשבים וללכת בדרכים מוזרות בנעלי עקב.
הניסוי הביתי: סקוואט הסבתא
בואו ננסה משהו פשוט: עמדו מול כיסא והורידו את עצמכם לישיבה, תוך כדי שמירה על גב ישר וברכיים מעל הקרסוליים. כאילו אתם הולכים לשבת, אבל רגע לפני המגע עם הכיסא, עצרו. תרגישו את השרירים עובדים? יופי. עכשיו, חזרו לעמידה. תעשו את זה 10 פעמים. שימו לב: אם אתם מרגישים כאב, עצרו מיד!
הניסוי הזה מדמה את הפעולה של לקום ולשבת, פעולה בסיסית שכולנו עושים כל יום. אם אתם מצליחים לעשות את זה בקלות, סימן שהשרירים שלכם חזקים וגמישים. אם לא, זה הזמן להתחיל לעבוד על זה.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה של תנועה טבעית במקום אימונים קונבנציונליים – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר תנועה ספונטנית בשגרת היומיום שלי – יותר הליכות, פחות ישיבה מול המחשב – ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה בגיל מבוגר.
